לפני עשרים שנה,

אני עוד לא הייתי

ואת, שאפילו לא חיכית לי

כבר היית במריבה.

רבע מאה עברה,

אני קצתך ראיתי,

ואת, שעדיין לא צפית בי -

שוב חזית בהקרבה.

את כבר לא נערה.

מדוע לך לחוות עוד מלחמה?

שבי בשקט, תני לשמש

לצרוב את שׂעַרֵך יפהפייה.

כעת הקרב עבר,

אני שואף אוויר צח,

ואת, שאת האזור תכירי -

מחכה לסיבוב הבא.

בעוד שנים מספר,

אני אהיה טמון בך.

ואת, שפתאום אותי תקיפי -

אולי תהיי עד אז שקטה.