נודדת

08/01/2007 21:52 | צבי מכבי
 
נודדת רוח אדם
נותרו מסילות צחוקה,
לאמור תיקון נפש
מרבד גדילי חיוכה.
 
מילתה דרך סוללת
תקומת אדם מתחתית,
מגעה תבן לראשו
מאשפתות מרימה עוצמתו.
 
עיתים בדידות אוכלת
היותה מקל חיוכו,
פעימת נפשה המרחפת
להבת חיי תקומתו.
 
©