מכונס כנפיים גחנתי מול ארון הברית

רגליי כפותות אל אדמת ארצי

וידיי אסורות אל קירות חטאים

שרכים עטפוני בכאב

ובת קול בקעה מלמעלה

מכה בי תורה ומעשים

ואני שוטה בין השוטים

זועק חמלה ורחמים

מוכה חוכמת צדיקים

וקמתי ביום ההוא

והייתי כשדה פורח

כפרח בין פרחים

עד עצם היום הזה

וראיתי כי טוב

ונותרתי אדם