שירת גלים
שירת גלים עומדת דום,
מצטמצמת לעצמה.
השמיים החליפו לאדום
והשמש במנוסה.
פיסות רקיע קרועות
נושרות ועל מוחי מתנפצות.
אל הסער! הגוף קורא.
אל הפחד! המוח עונה.
מפרשי הגידים מתוחים
ורוח הבינה התחלפה.