ליוית אותי, ארצי, בלובן שקדיה

בזהר חמתך ומרחבי שדותייך
ושיר נתת בפי, הוא שיר ההודיה

להשמיעו הרחק הרחק מגבולותייך.

והוא שמור בלב, זה שיר הרגבים,
וברחבי נכר מולדת יעטפנו
ורבבות אחי בנייך הטובים
יקשיבו לו דומם וירגעו ממנו.

ועת נשוב, ארצי, שבעי געגועים
צמאים לחמתך, לשפע טובותייך,
יוחזר לך אז השיר מלב בנים גאים
וטוב יהיה לצעוד ברחבי שדותייך

 

נ.ב - השיר הזה הוא גם שיר מולחן כבר והוא הולחן על ידי מרדכי זעירא

שכאמור היה מלחין דגול אולם, מה שייחודי בשיר הזה בנוסף למילותיו 

המצמררות ביופייין זה שהוא גם כתב את המילים לשיר

נחשפתי לשיר בפעם הראשונה לפני שבועיים והתאהבתי בו קשות מקווה שגם אתם תתאהבו בשיר ומי ייתן וגם כיום יהיה מישהו שיכתוב שיר שיולחן ברמה הזאת