|
פוקחת עיניים
ושוב אני באותו רגע
הסיוט כבר הפך למציאות
ואתה מביט עליי, בוכה עלייך
מחזיק אותי שלא אפול אלייך
כוח עצום מושך אותי מטה
להצטרף, לעצום עיניים
לשכב לצידך ולנוח
ובפעם הראשונה חלק ממני
לוקח נשימה עמוקה ומחייך
עד כמה זה עצוב
ועד כמה מאושר
הרגעים האמיתיים ביותר
הם אלה בהם צוללת עמוק לתוכי
חולמת את עצמי
מתעוררת לרגע
ושוב אני באותו רגע
הזמן נע לאחור, כבר לא מציאות
מושיטה לך יד
ואתה רק עומד ומחייך
שוב אותו חלום
בו נופלת עמוק כל כך
ואותו חיוך של רוגע
שמחבק בשמחה את הסוף
עד כמה זה עצוב
ועד כמה מאושר
הרגעים האמיתיים ביותר
הם אלה בהם צוללת עמוק לתוכי
למקום בו אתה אמיתי |