|
מאחורי העולם
ממש לפני הסוף
יש שביל
ההולכים בו לעולם לא שבים
הבורחים ממנו גם כן מגיעים
גופות זרוקות במקום אבנים
נשמות מרחפות במקום פנים
תקוות מנופצות,
שבבים של חיים
חסרי תועלת בצידי השביל שוכבים
חלומות שנמוגו,
בכי אינסופי
מעיין בצד השביל,
לעייפים, לעזובים
עם כל כאב, עם כל אכזבה
מתארכת הדרך, השביל נבנה
ואתם בעיניים עצומות צועדים בו כל החיים
מנותקים, לא מבינים
עד לצעד האחרון בו תפקחו את העיניים
תגלו את האמת, תנשמו את המוות |