עבדנו יחדיו אני ומוניר

הוא מעזה אני מהעיר

מנהל העבודה פעם-

עליו כעס,צרח וקילל

ומוניר בשתיקתו

נותר חיוור

רק זיק בעיניים

המזהיר שבעתיים

נדלק בעיניו

מן נורת אזהרה

אדומה

באחד הימים

מול המכונה

הושיט אצבע

מנהל העבודה

והשאירה בתוך המכונה

בכוונה או לא בכוונה

החלטתי לנקום

עוד בטרם ירד יום

ניגשתי אל האסלה

בדבק ותפילה

אז סביב מרחתי

מהדבק החביב

לא חלפה דקה

ואז נשמעה זעקה

מוניר דבק לאסלה

ואז גויסו כולם לעזר

ומשוך משוך בגזר

מוניר ניצל בעור שיניו

ועל האסלה נותרו שערותיו

 

נ.ב  לא לנסות על שכנים ובעלי חיים.