כבר כמה חודשים

20/01/2006 22:24 | sivan


כבר כמה חודשים התמונה הזו תקועה לי בראש אותה דמות מעורפלת יושבת על הברכיים בצורה מושלמת כ"כ מעוותת וכולה נוטפת שלוליות אדומות מקיפות את 2 הידיים ודמעה שקופה כמעט כמוה זולגת מהעיניים וכל פעם מחדש כשעומדת מולי ומסתכלת פנימה היא לא יוצאת ממני והדבר המפחיד ביותר הוא ההבעה הפנים החיוורות השלוות כאילו סוף סוף מצאה קצת שקט בתוך כל הזוועה והיו כ"כ הרבה פעמים ויהיו עוד כל כך הרבה ימים שאני אהיה איתה לצידה, אסתכל עליה בדממה וכל אותם רגעים שרציתי להיות שם במקומה רק בשביל שנייה אחת של אותה הבעה כל אותם פעמים חוזרים ומציפים אותי ביחד איתה בשניות שכל כך עייפה כל כך ריקה שכבר לא יכולה לנשום והעיניים נעצמות וכאילו הריאות קורסות מכל נשימה ועכשיו שקט הכל נהייה שחור כבר אין מה שיסתובב סביבך ויגרום לך לרצות לעצור דממה מוחלטת, ופתאום הכל שוב טוב האוויר נכנס לאט לאט הריאות שוב מתמלאות והפעם לא באותו דבר שקוף ומזוהם שנתנו לך לנשום מתמלאות בטוהר המוחלט שסובב רק אותך באותו רגע מושלם לפני השנייה האחרונה והשיר שכ"כ אוהבת מתנגן לו ברקע אבל פתאום את כבר לא מבינה בשביל מה הסלידה המוחלטת מהחיים האלה מהאנשים האלה, שוב חוזרת ומקיפה אותך ואולי סוף סוף את מבינה מה את בעצם מבינה