את כל הדמעות הקטנות

אוגרת בתוך צנצנות

ויום אחד כשייגמרו המים

ולא יהיה ענן של גשם בשמיים

אתה תבוא אלי צמא

ותיהיה כל כך שונה

 

פתאום תבטיח את הכל להשיב

את כל החתיכות השבורות להרכיב

וכמובן שתפסיק להכאיב

רק בשביל טיפה את הגרון להרטיב

 

ואני אסמיק במבוכה

ושוב יהיה כולי שלך

קח את הכל כך

רק תן לי אותך

 

וכשתשתה מנוזל העצבות

תבין את גודל הטעות

את האהבה, את הכאב

את התקווה, את שברון הלב

את הימים, את הלילות

את השקרים והחלומות

 

ותבכה

ותצטער על הכל

ועל אחת כמה וכמה

שלא העדפת למות מצמא

 

ותבכה

ואת כל הדמעות הקטנות

אני אוגרת בתוך צנצנות