רגע אחרי השקט והשלווה

עמדתי ולפני המון אדם נע וזע רוחש לוחש וגועש

למיקרופונים ניגשים רב, מ"פ, בוס, אחות

מתפללים, מספרים, נפרדים מנחמים

צרחה נשמעת ומפלחת את השמיים אמאאאאאאאא זועק הבן, חרד נורא לאמו

היא השטחה על הקבר הטרי של אביו

חייה נפסקו באחת, כלום כבר לא יהיה אותו דבר

מה שהיה הוא לא מה שיהיה, היא מסרבת לקבל עובדה לא נתפסת ולפתע מטחי כבוד ועוד ועוד

הלב לפות בצבת לוחצת והנשימה כמעט לא מתרחשת

אביו ניצב אבל וחפוי נידף בלא רוח דמעותיו ניגרות על פניו הנפולים ללא הרף מעיניו אני לא יודעת מה להגיד והוא אומר לי הלואי שזה יהיה הקורבן האחרון