"ארץ ישראל שלי"

אילנה קוסטיקה

נכתב ב- 2006

 

 

 

 

ממרומי כנפי ציפור עלומה,

אני צופה בארץ ישראל שלי,

כה צעירה, כה קמוטה, כחושה,

מצער דמעותיה הרותחות

ששזרו בדמותה,

קמטים וצלקות רבות.

 

 

בבטנה של ארץ ישראל שלי

שוצפים, גועשים

נהרות דמעות,

נגרים כמפלים

מעיני פקודי האסונות.

עורקיה הולמים

מגודש דם לוחמיה,

רבבות, רבבות.

 

 

כתפיים צרות נושאות

את הכאב,

נהמה עמוקה

של תפילות,

מיישרת את הגו.

 

 

מעוברת באהבה

וברוח סוערה

מלחשת לבניה, חרש,

מילות של אהבה והבטחה.

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות לאילנה קוסטיקה.