"מעל לכל עטפה שם האהבה"

                                             מאת: אילנה קוסטיקה

                                             נכתב ב- 28.8.2001

 

 

                                       

והחומות הללו שבינינו,

אתה הרי יודע,

אתה הרי שומע,

את קול הזעקה שבקרבי.

 

זוכרת שידעתי,

זוכרת ששמעתי,

את פעימות ליבך,

הולם בעבורי.

 

וכשלפעמים היו שם,

גסות האמירה,

שנאת המחשבה,

ברקים של כאב,

ניצוצות של קרעים,

 

מעל לכל עטפה שם האהבה.

 

ביד רכה, רוטטת,

ייבשה את הדמעות,

נוטעת מחדש,

תמונות וזכרונות.

 

צחות העור והשיניים,

הברק בשיער,

והצחוק בעיניים.

ידיים שלופתות את הרגע,

מסרבות לקמטי הזמן והכעס

לחדור.

 

זרעים שנבטו בתוכנו,

פרחו ביופיין של תקוות,

ובקרבנו בבואות חיינו משתקפות.

מטאטאות מהקרביים,

את כל הייסורים ואי-ההבנות!

 

מעל לכל עטפה שם האהבה.

 

 

 

כל הזכויות שמורות לאילנה קוסטיקה.