קרה נושבה אלי ממך מדרום מזרח,מעבר לימים. אש האתמול קפאה לקרח.
הבנתי. לעתים אתה, אישה, חייב לחבוק
את נוותך, לחלותה בזמן, בפרח.
אני, שועלת-קרב ותיקה, שבעת-חולות,יודעת עתידות, יודעת נפשך בפרוס הליל,
עת תעלה אלי בגרם התשוקות, במעלות,
קרחון אשר ימס בחום-לבך המשתולל.