במשעול החיים על אם הדרך

מפציע שחר של יום חדש

 

והאיש יושב ונדם

נפשו טועה אל העבר

ומחפשת דרור למכאוביו

חריצי פניו מתוחים בערגה

 

מתי כבר יום חדש יפציע?

 

כבר יובל עבר

ואיך יעצור את הזמן

נפשו נסעדת על עברו

וגופן זועק לעתידו

 

מתי עתיד חדש יפציע?

 

גופו רפה מבעבר

פניו חרצות קמטים

עיניו בהות בחשכה

אהבתו שחוקה ורצוצה

 

שמא תיפרח אהבתי?

 

כוח חלציו נחלש מאז

וזוגתו כבר לא מאחוריו 

צעירה היא משנותיו

מחפשת אהובה

 

ככה סתם באמצע החיים

יושב האיש ותוהה על אהבה

 

מתי כבר ניגדל?