אומר לי מילותיו

בדרכו המיוחדת,

רן בי תפילותיי

בתווים השמורים רק לו.

 

דמעותיו זולגות על לחיי

כשהנפש צמאה.

חיוכו פושט בתוכי,

נברא בנֶגֶב רקותיי.

 

מה הייתי בלעדיו?!

 

את בלעדיי כמוני בלעדייך.

מילותיי הפשוטות

בלבך במיוחד נוגעות .

מילותיי מילותייך

ותפילותיי תפילותייך.

 

כנפשות תאומות,

רואה חיוך בליבך מבעד מסך
ויודע

לא לחינם היא.