בסבך עצי היער נעמוד

בעיצומו של מטר סוחף,

לא נדע רוח קרירה

ולא נדע חשכת הליל.

 

רק חום גופנו,

תשוקתנו הבוערת,

לשונך משתלחת בשפתיי,

שדייך מתחממות בחזי

וירכייך צמודות אל גופי.

 

בסבך עצי היער

נרווה צמאוננו.

נרגיע תשוקותינו

רק אני ואת

עד כלות...