בחושך יושבת לבד כאילו יש אור סביבי

מביטה אל הרוח הפנימית שבי

וככה אולי עוד יבוא היום מבלי לראות את הזמן

וככה אני עוד אלך איתך כאילו יש עוד תקווה

התקווה נוזלת מתוך ידיי

מתוך קווי הגורל

אני מוציאה אותה בכוח מידיי

לא משאירה שום תקווה

ואז הרוח שלי אומרת לי

תסתכלי מסביבך ותראי את העולם שאותך אוהב

כל השנאה והטינה היא רק ממך נוצרה

העולם אותך אוהב נוראה ואת אותו תמיד דוחה

אז כבי את החושך והדליקי את האור

חייכי לאויב ואהבי את השחור

וככה לא תהיה שנאה והתקווה תחזור אלייך חזרה

קדימה תנסי למה את יושבת פה

העולם שמסביבך מחבק אותך

הוא לא ייתן אותך

אלא אם כן זה הגורל