רוחות נכלמות

יוצקת שירים על לבך
אהבה במבטיך,
הן תזכור
רעד ראשון
של רוחות נכלמות.
ערב ושחר
כלואים
בבת שחוק על שפתיים.

מילאתי יומך געגועים
אסופים
משדותיי מטוללי הפרחים
לקדם פניך
עם אפלה
בריחות מנשמתי,
בצבעי אהבתי.

נושקת לדממה
ממתינה,
מושיטה ידיי
אל שמך
כי גדולה וחרישית היא
הכמיהה בעיניי
ואצבעותיה ארוכות,
אורגות לך קשת
מתוך חלומותי.