גאות לא זכר

סוער

אומר דברו ביום שיברו,

רוחו מנשבת אל סלעי חוף

סריגי אדוות גליו

נימי לב אופק פועם,

מרגיש

חש

היא לא ניראת,

מתחבאת,

ענני אפור שחף בשמיים

מרחף דואה ללא מגע,

קצף דמעותיו

זולג על גרגירי חול חשופים,

שפל שלא נגמר

גאות בליל ירח