השיר שלי , מתרומם לעיתים מעלה , אל הכוכבים

פורץ עולמות של ילדות , עת היינו כה תמימים.

השיר שלי חודר מבעד לחושך , מאיר את אורו למרחקים ,

באותיות של קידוש לבנה , יש בו מסר לדורות הבאים,

 

השיר שלי מדבר על אהבה, על יחסים של בינו לבינה ,

הוא פותח אופקים חדשים , אופקים של נתינה.

השיר שלי שופע אהבת חינם , לכל אדם ואדם ,

בלי הבדל בין הגזעים , בין כל הדתות , הפזורות בעולם ,

 

השיר שלי רודף אותי בשנתי, לתוך עולם החלומות ,

הוא מעיר אותי , הוא דורש ממני לכתוב , לכתוב שורות ,

השיר שלי משיל מעליי קילוגרמים של מילים ואותיות

מחבר אותם למשפטים, על עולם טוב יותר בתבניות

 

השיר שלי לעיתים, מחכה לי בפינה, ופורץ,

אני נרתע מלכתוב אותו עירום, אני גם ממצמץ

השיר שלי, גם כועס עליי, שאני לא מבטא את עצמי

על כל אשר חוויתי באמת, בכל שנות ילדותי

 

השיר שלי דורש ממני, פשטות, שכל בר בירב יבין

אין צורך במילון, כדי לתרגם מילים ומשפטים.

השיר שלי מנער אותי, תכתוב מיכאל תכתוב מיכאל

על המלחמות הנוראות, תעשו מעשה, לא יבוא משיח או גואל

 

השיר שלי לוקח אותי לחדרים חשוכים בעיר תל אביב

תראה מיכאל, את הסחר בנשים, באהבה,איש לא מגיב.

השיר שלי מטייל איתי אל אולמות הצדק ברחוב ויצמן

ראיתי, שמעתי, כתבתי, תקראו הכל בבוא הזמן.

 

                   בשירים שלי!

 

רפואה שלמה והחלמה מהירה לחנה הילמן