צַוָּאָה

08/02/2007 14:42 | מרגלית בר-צבי



וְהָיִיתָ גְּבָב עֲצָמוֹת שֶׁהֶעְפִּילוּ מִפִּיר אָפֵל וְהִגְשִׁימוּ חָזוֹן שֶׁל לִהְיוֹת דְּמוּת שֶׁקָּפְצָה מִכִּבְשָׁן הִכְּתָה שָׁרָשִׁים וְנִשְׁבְּעָה " לְעוֹלָם לֹא עוֹד ". וְהָיִיתָ מַנְגִּינָה מִתְנַגֶּנֶת יָמִים אֲרֻכִּים לְלֹא תָּוִים דֶּלֶת חוֹרֶקֶת חֲלוֹמוֹת אֲפֹרֵי כּוֹכָבִים. וְהָיִיתָ אוּד עָשֵׁן עָלֶה נִדַּף מַרְעִיד נְחִישׁוּת בֵּין קִירוֹת בֵּיתְךָ הַשּׁוֹתְקִים רָחֲפוּ נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת . וְהָיִיתָ כְּמִיהָה לְחַיִּים אוֹר עָמוּם בְּקָצֶה מִנְהָרָה וְהָיִיתָ נִיצוֹץ בְּלַיְלָה מִתְאָרֵךְ צַוָּאָה .