בגן העדן האבוד,נשתל העץ הנכסף לכל אדם מתבגר,

עץ החיים , עם הפרי הנהדר שאדם עליו לעולם לא יוותר.

שלשמים הגבוהים שם אין גובה, גבוהים יהיו אשר יהיו,

שלים שם שם אין עומק , לא יגיעו לתחתיתו, יצללו כמה שיצללו.

 

החיים נשארו בלי העץ הנהדר,ששתול בגן עמוק, באדמה פוריה,

החיים אוהבים אדמה ערכית, אדמה אוהבת,אדמת שלום שאין לה שניה.

החיים נשרו מהעץ , החיים יצאו מהגן להתמודד עם החיים,

בג'ונגל הענק, עולם שאין בו גבולות, הגבול עד השמיים.

 

עץ החיים התבייש בנו, לא ידענו את ערכו, יצאנו לגלות אומללה,

עץ החיים היה תמיד קרוב, עץ החיים שהעניקה אמא באהבה.

עץ החיים נשאר בגן העדן הנפלא ,עץ ענק זוהר , מלא באורות נוצצים,

אור של חמלה, אור של אהבה, אור של שלווה לכל אוהב חיים.

 

אנו המתבגרים, מחפשים את עץ החיים , במשחות , בזריקות,

אולי מסתתר בים המלח , שם תפוח סדום , מלא באויר של תענוגות.

החיים חורשים בנו קמטים, העץ לא נותן אות או סימן ,

כל מה שנותר למתבגר, לכתוב זכרונות , בטרם יצלצל הגונג נגמר הזמן.