ללא שם17/02/2007 13:02 | יואלמחלון אלמוני
הסטתי את
פרגודי החיים
תיאטרון מוזר
של מציאות,
הזיות,ואכזבות.
מרבדי ילדותי
שירה זעקתי
לחות של
צרידות
מגרוני המתייסר.
מהליכות בגרותי
אהבה ידעתי
כלואה בנשיקה
שובבה
מציירת עצמה
בנשמתי הגדולה.
16-02-07 |