כי מחר יום חדש23/01/2006 22:25 | כמעיין המתגברויש יום עולה ברקיע שליו ותכול
וברואיו מצוירי מכחול,
ויש יום עולה כועס באפור
ונעלם עימו כל מאור.
ואין לו סיבה לתכול או אפור
הוא נוצר כך ללא החלטה ויוצא לאור,
קם אל תקוה ואתה לא קובע
הכל מעצמו ומתוכו נובע.
מצפה לבוקר מחר
מה טומן בחובו תוהה מן הכר,
ואצפין מכחולי לח,תכול,בהיר
ואתבדה ,אתפקח למכחול עובר לסוחר וסחיר.
|