אל מה היה דינה למוות

שהייתה יחידה במינה?

או כי אולי כשנולדה, בשמה

נידונה היא למוות?

כי לשם מה היא נולדה

הרי אין חיים לסתם,

וכי ישנה סיבה, לכל טוב

ורע המתהלך בארץ.

כדבורים המחפשות צוף

עיניי ריצדו וכמעט פצעו,

כשנודע להן על מותה

כי לשווא היה,

וכך גם זכותה לשווא

הייתה.

אז לשם מה? שואלת,

ומותה היה לידת הפגום

וניצחון הפלישטי,

שהיה לרע

והייתה לטוב היא,

וכי טוב לא תמיד מנצח.

וחדל זעם

ותפרוץ דימעתי, כי ידעתי

גם אז בימי אדם וחוה

וידעתי זאת

גם כעכשיו, לא יכלתי

זמנים לשנות לא אוכל.

כי לעולם לא ידעו

את שמה ככבודה,

ואין ביכולתי

לסתור את דרכי האל,

מי יודע לאן אתגלגל

ותפרוץ נפשי

ותיילל.