לא רציתי לכתוב עליך שיר

אבל מיתרייך נקרעו בי
עד שתת דם שצבע את הקור בשחור
התכסיתי בשקרי הפלאנל שלך
וידעתי שראית אותי בצבעים כהים
דרך עיניים בהירות

לא רציתי לטעום מהתות
אבל בזירה שבה האלימות נעימה לי
טווית קורי קוצים שבריריים
ולא היה אז לאן
לברוח

לא העזת להמית
אותי בחסדייך,
גם הפצע הפתוח ספג שורות מלבינות

בהווה המתפורר הזה
לא אניח ראשי על הכרית המחוררת,
המטרה אונסת את האמצעים,
האקדח עוד טעון.