דּוֹרוֹן

28/02/2007 20:12 | אביה
כְּשֶׁמָּלְאוּ לָה אַרְבָּעִים
קִבְּלָה מַתָּנָה
עָקְרָה, כִּרְסְמָה
לָקְחָה כֹּל חֶלְקָה טוֹבָה
בִּטְלָפָיו נִלְחֲמָה – נֶאֶבְקָה,
כָּמַשׁ גּוּפָה
נִנְעֲלָה בְּתוֹךְ עַצְמָהּ
בְּעֵינַיִים קְרוּעוֹת  דּוֹמְמוֹת
שָׁנִים חִכְּתָה
לְאַחַר מַאֲבָקִים הֵשִּׁיבָה הַמַּתָּנָה.

לַמְרוֹת שֶׁבְּאֵיבָרֶיהָ הִיא שְׁטוּחָה
עֵינֶיהָ קוֹרְנוֹת 
מֵאֹשֶׁר  מַבְרִיקוֹת - בּוֹרְקוֹת
אֶת שְׁבִילֵי דַּרְכָּהּ
בְּלִבָּהּ מְאִירָה.