צומח עץ במדבר

נמוך קומה ועייף הוא

ראשו צמוד אל הקרקע

מתרפק על יער

 

שהיה שם עכשיו הוא איננו.

 

הזדקן הוא עם זמן

פסעו יחדיו על תלמים

התבלו, התקמטו הם

וחשבו על בוראם

 

שהיה שם, עכשיו הוא איננו.

 

וכבר אין עיקרים

שנוטעים כאן עצים

נשארו בעבר, שחבל ונגמר

כך אומרים הם אנשי ההווה

 

אופק המדבר הושחר

התרחק מן העץ

התעייפו הם שניהם

מלבנות על עבר

 

שהיה שם, עכשיו הוא איננו.

 

והעץ שנתלש

גסס אל אדמתו

היא הכל, הוא אמר

וזוהי משאלתו:

 

שתהיה שם, אתמול ומחר גם.