מסע03/03/2007 21:02 | מרגלית בר-צבירוחות קראו בשמך
מרחוק הדהד קולן
עזבת מיטה חמה
סדינים סתורים
ליל אהבה שלא תם
ארזת חייך במזוודה קטנה
חולצה לבנה ללא כתמי דם
בליבך תחושת החמצה
עינייך נשואות קדימה
אל שירת מלאכים רחוקה
צלילים רכים
ניגנו בשמך
בואי בתי
אל תראי
והיו הרקיעים ביתך.
באצבעות רכות ציירת
גרפיטי על גבי עננים
ספוגיי חלומותייך.
7 פעמים טבלת עצמך לדעת
בגשמי מלקוש
רעמו רעמים
קדושה
קדושה
קדושה.
|