מדמיינת שאתה מעבר לאופק,

והדופק

מתחזק.

יודעת שרק ביחד נתגבר,

אם נעמוד איתן ולא נוותר,

אך במסע הזה אני בודדה.

אני זקוקה לך,

לבד איני יכולה.

שואפת אוויר בנשימות איטיות,

עמוקות,

כיאילו ייגמר.

כיאילו לא יישאר.

הדמעות פורצות את הסכרים,

וזולגות על פניי ללא מעצורים.

והלב מפרפר,

אני צריכה למהר.

הבטחות שהבטחתי, שמעולם לא קיימתי,

ושירים שהוטבעו.

מכתבים ששלחתי, שמעולם לא נענו.

חלומות שחלמתי שיתגשמו. שיתממשו.

זה נגמר,

ואין לי מחר.

אני נפרדית מהעולם, מכולם וממך.

אני אוהב אותך גם בעולם הבא.