יונת שלום

09/03/2007 14:23 | אסיר בכלא האהבה

אדמה זועקת לחיים,

מרצינה על מעגל הדמים,

אנשים נושרים כעלים,

בעת שלכת של חטאים,

ויונת השלום גוססת,

כשעלי זית בגרונה תקועים.

 

השמיים בוכים,

מביטים חסרי אונים,

על כל ההרס שאנו כאן זורעים,

החמה שחורה,הלבנה אדומה,

ובמקום יונת שלום,

חגים להם עורבים.

 

החיים נעטפים במוות,

האור נעלם באפלה,

ועל עדן החלון,אשים נר זיכרון,

לזכר רגעי השמחה שהפכו ליגון,

אך תמיד שוכנת לה בלב אמונה,

שאותה יונת שלום תשוב ותבנה את קנה.