כאבן לתחתית הבאר
צנחה ושקעה עצבותי.
בעוד חייך כפזמון צוהל
ועיניך צלולות כברקת
זוהר מעליך והילה אופפת.
עסוקה אני בתיקון חיי
אתה במרחק נגיעה,
וידי קצרה.