נְדִידַת שָׁמַיִם11/03/2007 18:05 | טאקילהבִּכְיְךְ נֶאֱסַף אֶל מְשׂוּרַת עָרִיף
עוֹד מְעַט בְּרִיזַת הַאָבִיב תַּקִּישׁ עַל דַּלְתֵּךְ קַר חַם, וְאַתְּ כְּמוֹ נְדִידַת שָׁמַיִם תְּנַסִּי לֶאֱחֹז בַּלַּהַט הַמִּתְהַפֵּךְ. תִּרְאִי אֵיךְ הַיָּם הַסוֹעֵר מְשַׁקֵּף בְּעֵינַיִךְ אֶת כֹּל הַצְּבָעִים שֶׁחָלַמְתְּ כֹּל הַטְּעַמִים, וְהַמִּלִּים שֶׁהֶחֱלַפְתְּ בְּלִי הֶרֶף כֻּלָּם כְּתוּבִים, כֻּלָּם מְכֻיָּרִים בְּחַיֵּי נַפְשֵׁךְ. כֹּסֶף הִינוּמָתֵךְ כְּחוּטֵי זָהָב בִּשְׂעָרְךְ הַנְחִי אֶת עַצְמֵךְ לְאַט, חַיְּכִי הִתְקָרְבִי אֵלַיִךְ, קַבְּלִי אוֹתָךְ כִּמְקַבֶּלֶת זֵר שׁוֹשָׁן אָדֹם, אִשָּׁה.
|