בטובך
נוסך בי
שקט בהכרה
לחזור לשבילים
לחלקם שנשכחו
במעידה במהמורות.
זכורים הפרצים שביתקו
נופים, עתה הם עולים
מצטרפים למוכר, לבטוח
להשלים את הדרך
מאז ואלי
ואליך