הם בחנו כל צעד שלי, בשבע עיניים, באובססיביות מוחלטת. הם שלטו בכל צעד שלי, אם קורה והייתי מועדת, מעידה קטנה ובלתי מורגשת לכל אדם אחר, הם היו מתחרפנים, מאבדים את הראש וממררים את חיי אפילו יותר.

הם החליטו בשבילי מה אני אוהבת, הם קבעו מראש אפילו את איך שאני אמות. לא ידעתי איך להתנגד וכשנסיתי לברוח, הם קצצו את כנפיי, הטיחו אותי בקירות וחסמו את עולמי בסורגים.

הם רצחו כל שמץ של מיוחדות בי, הם הצמידו רצועה לצווארי, בעזרת מכות חשמל הפכו אותי לעוד אחת מהעדר, ואז גם שכחתי את שמי.

היום אני פנים ללא הבעה, דמות בלי צל, אחת שלא מזהה את עצמה במראה.

והם?

הם מצאו קורבן חדש, חלש בדיוק כמוני.