משקפי ראיה

המשקפיים  שלי מקדימים את עיניי בפני העולם

המרחק  האווירי קבוע רק האוויר מתחלף כמו

הצבע המכהה שעותיי או מבהיר רגעיי.

לפעמים אני מסיר אותם חושב אמת תצמח בין רגע

בבהירות טבעית נושמת. אך אותה הכהות שוב

מתחלפת והשקיפות שהיתה חוזרת.

אין חדש או ישן אחר או אחרת, תמיד אותה

"גברת" בין ערומת עין בין ממושקפת.

והמבט קבוע, רק הזווית לפעמים

שוברת.