הכל זר  ומנוכר

כך חייתי בניכר

געגוע כסות נפשי

לא תפורה במידתי.

 

מין בדידות ומועקה

לכוד בכח זוהרה

נמלה קטנה הנני

בנחיל אנוש ,זוחל כמוני.

 

מחשבות מנת יומי

לשבור לחם לביתי

עיר גדולה פנים לה רב

בקריצה-"צא למרחב".

 

קול שפוי אותי ינצור

רך אוהב, מזמין לחזור

פוליסת מצב רוחי

מחממת את גופי.

 

אורז חלום לתוך תרמיל

ציפור כסופה אותי תוביל

אנחת בגיל בלי עכבות

לתוך זרועות שאוהבות.