מכל השקיעות,

שראינו ביחד,

השמש מאדימה,

לאט ובמבוכה,

כשהיא מסתנוורת,

צולעת בעדינות שמימית,

אל הים שכמו שמיכה,

מזדחל לרגלייך,

תחת חול של גרגירים,

שבעזרת הרוח המלטפת,

אחד אחרי השני רודפים,

וזאת השקיעה הכי כואבת,

מכל השקיעות,

שבהן אנו יחד,

בין חלומותי.