צללים מתבדרים

מרחפים על גלי הכישוף
נוגעים לא נוגעים רחשי הליל,
צללים של רוחות שקופות
בסער קסם שואב אל חלל אין סופי
של תהיות המילים הבודדות.

אמירי עצים לוטפי שיער מתבדר
של פיות מרקדות בפינות חשוכות,
שדונים מקפצים באורגיות של מחול,
פרפרים מעלעלים בכנפי ערגה
לוגמים פרחי תאווה בשקיקת שיכרון.

פלחי מנגינות מרצדות בצבעים
מיתרי כינור אורגים קורים של מיקסמים,
מפגשים משיקים עם הלא ידוע,
לפתע,  נפקחות עיניים הצופות בשורות החוזרים
אל המציאות האחרת.