צביטות

מעטר נשמתי הבוכייה

בחוחי עצב

מהולים

בדרדרי אהבה

שעקצוני בחודם

בפצעים מדממים לחליפות

רגשותיי התמימים.

קוצי אהבה הכאיבו

חודם בליבי

כשוטים מאולפים

כנועים

מדמימים חיי המאושרים

ואני לופת ראשי

באחיזת תימהון

בוהה בדרכי

לפריצת הבדידות

המאכלת חיי

ללא חידלון.