בכתונת מקוצרת

היא מתפרצת,

בכתונת כחולה

לוהטת כולה.

 

שפתותיה אומרות שירה,

לשונה לוקקת שפתיה,

מבט מעורפל בעיניה

כאומרת: התקרב, גע בי.

 

מי ידע נפשך

ומי ידע אהבתך,

רוקדת בין מצעים,

לוחשת אהבים.

 

אנקותייך חרש נשמעות

שפתיי על גופך מטיילות.

מרחפת בין עננים

מטפסת להרים, מעפילה לפסגות.

 

חיבוק של תשוקה

וזעקה אחת כבושה,

דמעה של הנאה

רגע ארוך של סערה.