עת יפתחו שבילי שמים

קול יקרא מארץ ישימון

על פלגי הנחל אבנים ירטיטו

ועשב פרא יכסה כל סלע...

 

לא עוד יגידו: "הצבי ישראל"

ולא "על במותיך חלל"

כי בגאון ישאו דגל

כי בגאון יישמע רחש צעדיהם

מבין משעולי עפר

ועימם יביאו את -

הנס המיוחל

 

עת ישרקו שופרות על חומותייך

והעם יעמוד דומם

ולא נדע עוד יגון וצער

ותשקוט הארץ מדם

 

עת גוי אל גוי

לא יישא עוד חרב

כי יניחו בצד את -

נשקם

ותשקוט הארץ מדם

 

עת יבושו פנים ודמע

ושפתיים יתמלאו שמחה

ולא תיפל עוד אמא ארצה -

בשחורים מבכה

 

ורחל תעמוד מנגד

ובניה חבוקי ידים אל מולה

לה יביאו זרים של זית

ולא יכירו מלחמה...

 

עת בנייך הביתה שבו

ויפתחו שבילי מרום

קול קורא מארץ ישימון

על פלגי נחל פז ופטדה ירטיטו

 

עם רחש צעדי גיבורים

החוזרים מן הקרב

בריאים, שלמים, שלווים...

אחים

כולם אחים!

והאדמה תרעד...

 

אז נדע כי שם ה' קץ

לצער ולכאב

אז נבחין במרומי שמים

בקשת נשגבת

מעל גגות ביתנו

ויונים חגות על שדותינו

עת בנייך שבו הביתה

והאדמה תרעד...