אל מה נורא

הבט על בניך האדם

ראה את שפל קיומם

המזיד, המשחית, הפוגע...

והלב כפוף, כורע

 

אל מה נורא

הצל נפשנו פה!

חנך ולמד

החזר אותנו לדרך...

אותה איבדנו אפוא

וליבנו זועק, בוכה, נשמתו קורע

ובשקט בקרבנו מתפקע

 

אל מה נורא

גם אתה בוכה עכשיו

על אותה דרך שסללת לשווא

על קיומנו בשפל רב

על הנשחט, הנפגע, הנכזב...

ואת מכאובנו אתה שומע

וליבך חרישי דומע...

ליבך חרישי דומע...

 

 

 

~~~

לזכר חן בניה ז"ל, שהירצחו מסמל יותר מכל את הפשטות

שבלרצוח כיום