אין אהבות שמחות

היה היה סיפור נפלא
על גבר ואישה
שאהבו נורא נורא?!
לשניהם בני זוג,
בית משפחה וילדים
מה שנקרא מסודרים.
נפגשו הם באמצע החיים
וכל מבוקשם:
לתבל את שיגרת החיים.

התוודעו הם
אל סוד האהבה המתוקה
הנקראת בפי כל גם אסורה!
הסחפות על גבהים ומעמקים
הולידה שיחות נפש ותענוגות בשרים
לפעמים גם גיבובי שטויות
ודיבורים על פנטזיות לא מציאותיות.
בזכות אהבתם התגברו
על מכשולים וניצחו
את המרחק והקשיים.

כך חלפו בכייף הימים
ונקפו השעות,
וביניהם גם נפילות
ואי הבנות.
וכך סבב הגלגל
והריחוף נשק לשמיים
ונסחף אל-על.

ביום בהיר אחד,
ללא התראה, התהפך המזל
ואחד הצדדים קבע את הגורל.
השתומם הצד השני
ולא הבין את פשר המעשה
הנורא והאכזרי.
טבע הוא בים של כאב ודמעות
ורק ביקש תשובות
הסברים והבהרות.

סיפר הצד שהתערב בגורל
על נפילת מתח ומורל,
על סכסוכים וחוסר מזל,
דיבר הוא על קשיים ועל שיבוש מהלך החיים,
סיפר על הא ועל דא
אך תאמינו לי ילדים
עד היום אין איש יודע
בדיוק את התשובה.

תחושת ההלם וההפתעה הנוראה,
שיבשו לצד השני את ההגיון והראיה
הוא חש טובע בים של מצוקה
ולכן ביקש קצת אויר לנשימה
ועוגן הצלה.

ניסה הצד שהתערב בגורל
להושיט יד לעזרה אך נבהל
מן ההתאוששות המהירה
וכך נשארה ידו תקועה באויר
וקשה לו עדיין להחליט,
האם להרימה ולהצילה
או אולי עדיף להטביעה.

הבין הצד השני ללבו של המתלבט.
כל כך אהבו והתחשב בו עד שהחליט
גם לחשוב במקומו.
ניתק הוא את ידו
מן האחיזה וקפץ אל הבילתי נודע.

אם תשאלו ילדים את הוריכם
מדוע בחר הצד
הנפגע לשחרר את האחיזה
ולבחור בדרך הקשה,
לא תמיד יוכלו הם לספר לכם
את התשובה הנכונה.