כשהשמים יפלו,
אני כבר לא אהיה כאן,
כשנהרות יעלו באש,
אני כבר לא אשמע אתכם,
כשהחורבן ישרור,
אתם כבר לא תדעו מי אני.

כשהשערים יקסרו,
אתם כבר לא תרימו את קולכם,
כשהדלתות יסגרו,
אתם כבר לא תרעילו את ראשי,
כשהזכוכיות יסדקו,
אני כבר לא אדע מי אתם.

כשההבטחות יופרו,
להם כבר זה לא ישנה דבר,
כשהמציאות תתפורר,
להם כבר לא יהיה לאן לברוח,
כשהתקווה תתפוגג,
הם לא יכירו את עצמם.

כשהכאוס ישרור כאן,
אני אעמוד מנגד,
ולא אצעק.
אני אעמוד מנגד,
ודמעות דם יזלגו מעייני.
אני אעמוד מנגד,
ולא אעשה דבר.
ואני אעמוד מנגד.
ואשתוק.
כמו כולם.