קרוב לשעה בחדר

סגורה

עם השדים שלי

בוכה

ואחר כך

כבר לא רציתי לרוץ ולחבק

רציתי לצעוק שרק הייתי צריכה

אהבה.

 

 

אחרי הכאב

באה מוזיקה

והשמחה שבה.

גם המוזיקה העצובה יש בה משהו

משמח ומרומם.

שוב

קל

לשכוח.