יונה לבנה אחת צחורה,עפה במעגלים בארץ ישראל,

כולם זה שנים, שואלים לשלומה,היא מנופפת לכל שואל.

זאת אותה יונה , של אחרית אסון,מרחפת בינות לעננים,

עננים אפורים, עננים לבנים, משנים צורה , נותנים סימנים.

 

ברקים נראים מדי פעם, רעמים נשמעים, ברד גם יורד,

דם נשפך , גשם שוטף, גופות מרוטשות,מי על הדם רוקד.

יונה לבנה אחת מרחפת, בן יהודים לערבים בארץ ישראל,

זה אומר שלי , זה אומר כולה שלי, מחכים ליום הגואל.

 

אי אי יונה , עמדי נא ,עמדי נא, האם את יונת השלום,

מה לך מרחפת בלי הפסק, ראי איך הגענו עד הלום.

היונה מהתלת, עושה סלטות באויר, מלא להטוטים,

אנחנו מאבדים בנים, הם מדמינים , מדממים וקוברים.

 

לפעמים נדמה לי , זה עורב בתחפושת יונה ,בשמי ישראל,

לפעמים נדמה לי , זה"ווטור"בדמות יונה , שהניף את הדגל,

ארץ מדממת, "ווטור" בדמות יונה,האם העם אדיש לגורלו,

יונה לבנה , שרים על ענף של עלי זית, השקר שלי גם שלו.

 

ימי הזכרונות דופקים כמו רעם, ברקים מאירים אבוקות זיכרון,

השואה לא תשכח, העם היהודי נלאה מלשאת, את סבלו בארון.

מוסלמים, נוצרים, יהודים , שחורים , לבנים, אדומים וצהובים,

בואו נעצור את מחול השדים, בדמות יונה לבנה אחת שוחרת דמים.