אָבִי

14/04/2007 21:56 | מרגלית בר-צבי



נָטַלְתָּ אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ רַכָּה בַּשָּׁנִים אָפֹר מִתְּלָאוֹת דֶּרֶךְ אוּדִים עֲשֵׁנִים זָרְקוּ בְּשַׁעֶרְךָ מִשְׁעוֹלִים שֶׁל כְּאֵב. לִבְּךָ הוֹזֶה אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם צִלְלֵי עֵינַיִם וּמַבָּט אֵין סוֹפִי . וְהָיוּ עֵינַי רְאִי אֶל סוֹרְגֵי עוֹלָמְךָ הִשַּׁלְתִּי נַעֲלַי מֵעַל רַגְלַי לָגַעַת בְּאֵשׁ תָּמִיד רוֹשֶׁפֶת מַכְאוֹב וְכִסּוּפִים. וְהָיִיתָ זוֹעֵק בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כּוֹבֵשׁ פָּנֶיךָ בֵּינוֹת עֲרִיפִים. כֹּה אָהַבְתִּי דְּמוּתְךָ אֲחַזְתִּיךָ בֵּין מִלּוֹת שִׁירִי מַהֲלָךְ בֵּין קָטְבֵי דִּמְיוֹן וּמְצִיאוּת הוֹשַׁטְתִּי יָד רַכָּה , מְנַחֶמֶת הֵן לֹא הָיִיתָ יֶלֶד וְהָיִיתָ יַלְדִּי. פּוֹרֵחַ כְּשׁוֹשָׁן בְּלִבִּי מְבַשֵּׂר אָבִיב כַּנְּגִיעָה בְּנִשְׁמָתְךָ בְּנִשְׁמָתִי . וְלא הָיַה כְּאָבִי .