בין גדרות התיל 

מאת: שירת הים



בין גדרות התיל, ילד רך בכה,
בין גדרות התיל, כשה לטבח כבה.
ונלקח מאמא, בדם ודמעות,
ונלקח גם אבא, למסע קורבנות.

וכבשן השחת, מר עשן ארובות,
ונהרות דמים, שרשרת מסילות.
וצווחות עצב גוועו באין נחמות,
ויד אכזר על ההדק, בצרור יריות

בין גדרות התיל, פחדו אילם,
כתונת פסים, טלאי צהוב חיוור.
בסמטאות הגטו, קרן אור חיפש,
תפילת ילדים למרום שלח עייף.

בין גדרות התיל, פת לחם ביקש,
חייל אכזר היכה, ואותו גירש.
מבקש עוד רגע,
אם זה חיבוק אחרון,
מבקש עוד רגע,
אמא אל תלכי לי פתאום.

בתלאות הדרך, יסורים גמע,
בתלאות הדרך, אל ריבוא קרא,
גאל אותי קדימה,
אין בי עוד כוחות,
קח אותי לאמא, לחמש דקות.

בין גדרות התיל, עננים שחורים,
בין גדרות התיל, אין לב ורחמים
בני בלי שם שישה מיליון יהודים
בטחנות הדרך, רק כיתת יורים.

בין גדרות התיל, לא נשמע קולם,
בין גדרות התיל, גדל כאבם.
עוד נזכור אותם את אחינו כולם
עוד נזכור אותם
בשואה, אחינו אבדו לעולם.

למה אלוהים, החיים כה אכזרים,
שמע קינתנו אל מלא רחמים.
נישמת אפם באדמת נכר ניספתה,
שישה מיליון בכבשן הפלדה,
שם ניגרה טיפת דמם האחרונה.


יהי זכרם ברוך !


©17.04.04

שירת הים